לעמוד הבית - דר. גינדס
  יומן הריון    הזיני תאריך וסת אחרון      
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42
שעון תאריך לידה משוער: 10/10/10 לעדכון תאריך וסת אחרון

בדיקת שקיפות עורפית בשילוב עם סקירת מערכות מוקדמת

מטרת הבדיקה
בדיקה זאת הינה ייחודית למרפאה של ד"ר ליאת גינדס. הבדיקה נותנת יותר מידע לגבי תקינות העובר ולגבי הסיכון לתסמונת דאון:
•    גילוי סימנים לתסמונת דאון כמו שקיפות העורף, עצם האף, מבנה הלב ומבנה כלי הדם. מחקר של פרופ' אחירון וד"ר גינדס הדגים את הקשר בין מהלך לא תקין של כלי דם לבין סיכון מוגבר לתסמונת דאון.
•    גילוי מוקדם של מומים מבניים בעובר.

מתי מתבצעת הבדיקה המשולבת?
אפשר לבצע את הבדיקה ההמשולבת בשבוע ה-13, וליתר דיוק בין השבוע ה-12 פלוס לשבוע ה-13 פלוס. בדיקת השקיפות העורפית מתבצעת, בדרך כלל, בשבועות 10 עד 13 ו-6 ימים, וסקירת המערכות המוקדמת מתבצעת, בדרך כלל, בשבועות 15-14. כשאת משלבת את שתי הבדיקות את חוסכת הן ביקור נוסף במרפאה והן את העלות שלו. התשלום יהיה עבור סקירת המערכות בלבד.

כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת בגישה נרתיקית כמו בסקירת מערכות מוקדמת.

מה מקבלים בסוף הבדיקה?
הבדיקה מוקלטת על גבי דיסק ובסופה תקבלי תמונות יפות בדו מימד, תלת מימד ואפילו בארבעה מימדים. התשובה תכלול התייחסות לסיכוי הסטטיסטי לעובר עם תסמונת דאון וכן פירוט של האיברים שנצפו בעובר ותקינותם. את בדיקת השקיפות תקבלי במתנה. בסיום הבדיקה תקבלי תשובה כתובה מפורטת המיועדת לרופאת הנשים המטפלת בך.

 
בדיקת השקיפות העורפית

מטרות הבדיקה

זיהוי סיכון מוגבר לתסמונת דאון, מומי לב ומחלות נוספות.

מתי מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת בשבועות ה-11 עד ה-13 ו- 6 ימים.

כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת, בדרך כלל, כשהמתמר מונח על הבטן, אך לעיתים גם בגישה נרתיקית. המתמר הוא  החלק אותו מחזיקה הרופאה ביד לצורך הבדיקה. המתמר הבטני מונח על הבטן, והמתמר הנרתיקי מוחדר בעדינות לנרתיק. למתמר הנרתיקי יש רזולוציה יותר גבוהה ולכן ייתן תמונה מפורטת ומדוייקת יותר. המגבלה שלו היא שהוא יכול לראות רק לעומק של עד 7 ס"מ. המתמר הבטני בעל רזולוציה פחות טובה, אך גלי הקול שהוא שולח יכולים לחדור לעומק. 

מה בודקים?

•    אורך העובר מקצה הראש עד קצה ה"זנב".
•    אזור העורף העוברי, שם יש מעט נוזל.
•    עצם האף בפרופיל.

מה המשמעות של שקיפות עורפית מוגברת?
שקיפות מוגברת אינה מחלה או בעיה בפני עצמה, אך היא מעלה את הסיכון לבעיות.
הבעיות יכולות להיות מסוגים שונים, וביניהם:
•    הפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון (טריזומיה 21), טריזומיה 13 ו- 18, תסמונת טרנר (מונוזומיה X), טריפלואידיות.
•    הפרעות גנטיות כמו תסמונת נונן, הכוללת פגיעות בעורקי הלב, בצקת, פגיעה בעצם החזה, אשכים תמירים ומיעוט טסיות בדם.
•    מומים מבניים כמו מומי לב או שלד.
שקיפות עורפית מוגברת יכולה להיות גם לעוברים תקינים.

קצת סטטיסטיקה
•    שקיפות עורפית בעובי מעל 3 מ"מ בין שבוע 10 לשבוע 13, מופיעה אצל 86% מהעוברים עם כרומוזומים לא תקינים, ורק אצל 4.5% מהעוברים התקינים.
•    שקיפות עורפית שהיא מעל 3 מ"מ מעלה פי 12 את הסיכון לעובר עם הפרעה כרומוזומלית.
•    אם השקיפות העורפית מעל 3 מ"מ אך מתחת ל-4.5 מ"מ הסיכון עולה פי 5 בערך, ל- 5 מתוך 1000, או 1 מתוך 200.
•    אם השקיפות מעל 4.5 מ"מ הסיכון עולה פי 100 ויותר, זאת אומרת 100 מתוך 1000, או 1 מתוך 10.
•    שיעור מומי הלב באוכלוסיה הכללית הוא 1 מתוך 1000.

בדיקת עצמות האף
בסוף השליש הראשון להריון, ניתן להבחין בהתגרמות של עצמות האף ב- 97% מהעוברים התקינים. בעוברים עם תסמונת דאון, נצפות עצמות האף ב-33% בלבד.

בדיקות נוספות שאפשר לשלב
•    בעת בדיקת השקיפות העורפית ניתן לבדוק מערכות נוספות בעובר ולאתר חלק מהבעיות האפשריות באותן מערכות.
•    כדי להעלות את שיעור הגילוי של תסמונת דאון, וכן להעלות את הזיהוי המוקדם של הריונות בסיכון גבוה, ניתן לבצע בדיקת דם לסמנים ביוכימיים בסמיכות לבדיקת השקיפות העורפית. לעוברים עם תסמונת דאון יש בדרך כלל רמות נמוכות של החלבון PAPP-A  ורמות גבוהות של ההורמון βHCG.

איך מפענחים את התשובה?
התשובה מראה מה הסיכוי הסטטיסטי לעובר עם תסמונת דאון ומגיעה במספרים, בהתאם לגיל האם ולפי שילוב של גיל האם והבדיקה.
לדוגמה: לבדיקה הגיעה אישה בת 30, בשבוע ה- 12 להיריון עם שקיפות עורפית תקינה של 1 מ"מ. הסיכון ללדת עובר עם תסמונת דאון לפי גיל האם 1:837, כלומר מתוך 837 עוברים שיולדו, אחד יהיה עם תסמונת דאון. הסיכון ללדת עובר עם תסמונת דאון לפי גיל האם, בצרוף בדיקת השקיפות העורפית הוא 1:5007, כלומר מתוך 5007 עוברים שיולדו רק אחד יהיה עם תסמונת דאון. דוגמה זו מראה כיצד הבדיקה התקינה הקטינה את הסיכוי של האישה ללדת עובר עם תסמונת דאון.

מה עושים אם תוצאות הבדיקה מראות סיכון גבוה לעובר עם הפרעה כרומוזומלית כמו תסמונת דאון או מום לב?

•    ייעוץ גנטי.
•    בדיקת קריוטיפ העובר על ידי סיסי שליה או דיקור מי שפיר.
•    סקירת מערכות מדוקדקת.
•    אקו לב עובר.

מה מקבלים בסוף הבדיקה?
הבדיקה מוקלטת על גבי דיסק ובסופה תקבלי תמונות יפות בדו מימד, תלת מימד ואפילו בארבעה מימדים. ובנוסף, תקבלי תשובה כתובה מפורטת המיועדת לרופאת הנשים המטפלת בך.