מהו נוזל מי השפיר?
נוזל מי השפיר מכיל תאים עובריים שנשרו מהעור, ממערכת העיכול וממערכת הנשימה. בטכנולוגיה הקיימת היום יודעים לדגום את מי השפיר, לסנן מתוכם את התאים העובריים ולהפיק מהם את החומר הגנטי העוברי. לתהליך זה קוראים הפקת DNA. את החומר הגנטי שהופק ניתן לבחון בשיטות שונות על מנת לקבל מידע על תקינות העובר.
מהי פעולת הדיקור?
דיקור מי שפיר היא פעולה פשוטה מבחינה טכנית בידיים מיומנות. פעולה זו מתבצעת בבית חולים בתנאים סטריליים על מנת להקטין סיבוכים ולמנוע זיהומים. בעת בדיקת האולטרסאונד מזהים כיס של מי שפיר ללא חבל טבור או אברים של העובר. תוך כדי הסתכלות בעזרת האולטרסאונד מחדירים דרך הבטן מחט עדינה עטופה במוליך, וכאשר היא ממוקמת בחלל מוצאים את המחט ומשאירים רק את המוליך, דרכו שואבים את מי השפיר. בדרך כלל שואבים 40 סמ"ק של מי שפיר, ומשאירים מספיק מים לעובר להמשך היום. כעבור מספר שעות העובר והשליה מייצרים את המים שנשאבו וכמות מי השפיר חוזרת לשיווי משקל התקין שלה. בתום הבדיקה תזכי לראות שוב את העובר ומי השפיר שסביבו, ולאחר מכן תנוחי במשך כחצי שעה לפני יציאתך להמשך מנוחה בבית.
מדוע נשים רבות חוששות מהבדיקה?
חלקן חוששות מעצם החדרת המחט דרך הבטן ואילו אחרות חוששות מהסיבוכים (הנדירים) של הבדיקה.
הסיבוך העיקרי שבדיקור מי השפיר הוא אבדן ההיריון משנית להתפתחות של זיהום ולידה מוקדמת. שיעור אבדני ההיריון כתוצאה מהבדיקה עומד על כאירוע בודד לכל 800 עד 1000 בדיקות לערך. במידה ומתפתחים סימני זיהום יש ליילד את האישה באופן מידי ולתת לה טיפול אנטיביוטי. סיבוכים אחרים יכולים להיות דימום או ירידת מים, אשר אם הם אינם מלווים בזיהום או התפתחות לידה, ניתן להיות בהשגחה מספר ימים. ברוב המקרים ירידת המים תפסק מעצמה וההיריון ימשיך כתיקונו. במידה ומתפתח סיבוך, הוא יקרה ברוב המקרים בשבוע הראשון לאחר הפעולה. כלל שחולף הזמן ומתרחקים מהפעולה, הסיכון לסיבוכים הולך ויורד.
מניסיוני הרב כרופאה שמבצעת דיקורי מי שפיר ומהחוויה שלי כמי שעברה דיקור מי שפיר בכל אחד משלושת ההריונות שלי (מתוך בחירה) אומר לכן שהבדיקה אינה כואבת. בבטן ישנם מעט קולטני כאב וכך רוב הנשים אינן חשות בכאב של הדקירה. למיעוט הנשים הדקירה אינה נעימה. חלק מהנשים חשות תת לחץ בעת השאיבה שהוא לא נעים אבל לא כואב. טיפ קטן הוא להרפות את הגוף בעת הבדיקה ובעיקר את שרירי הבטן. זה בהחלט מקל.
מה אנו בודקים בבדיקה?
נחזור רגע להתחלה, עוד לפני פעולת הדיקור עצמו. חשוב מאוד לקבל ייעוץ גנטי לפני דיקור מי שפיר על מנת לקבוע לאילו בדיקות לשלוח את מי השפיר. זה קצת דומה לבדיקת דם. כאשר הולכים למעבדה לבדיקת דם יש ללבורנטית מבחנות עם פקקים בצבעים שונים. זה בגלל שאפשר לשלוח את הדם לבדיקות שונות. אפשר לשלוח אותו לספירת דם לראות מה ההמוגלובין שלנו, או לבדיקת כמיה לבדוק את רמת הסוכר, תפקודי הכבד או הכליה. אפשר לשלוח לבדיקת נוגדנים לווירוסים, לתרבית לזיהוי חיידקים ועוד בדיקות רבות. כך גם את מי השפיר אפשר לשלוח לבדיקות שונות, למשל שבב גנטי, אקסום, בדיקת נוכחות של וירוסים ועוד. לפרטים על הבדיקות השונות ממי השפיר היכנסי לקישור גנטיקה והיריון.
מתי מתבצעת הבדיקה?
המועד המועדף לביצוע דיקור מי שפיר הוא בין שבוע 17 לשבוע 20. לפני שבוע 17 יש מעט מידי תאים עובריים במי השפיר ולעיתים לא ניתן להפיק DNA עוברי. אפשר לבצע דיקור גם אחרי שבוע 20, אך מאחר ונעדיף לקבל תשובות כמה שיותר מוקדם אין טעם לדחות את הפעולה.
במקרים בהם דיקור מי שפיר מתבצע גם על מנת לזהות זיהום וירלי בעובר, כמו ע"י וירוס ה-CMV, מומלץ לדחות את ביצוע הדיקור לשבוע 21-22, ולפחות 6 שבועות מעת ההדבקה. לאחר שבוע 21 כליות העובר מפותחות מספיק ובמידה ועובר נדבק בווירוס הוא יפריש אותו למי השפיר ונוכל לזהותו.
במידה ולא ביצעת דיקור מי שפיר לפני שבוע 24 ומתגלה בבדיקת האולטרסאונד מום היכול להצביע על סיכון מוגבר לתסמונת גנטית בעובר ואת מעוניינת בבדיקה זו, ניתן לבצע את הבדיקה תוך כדי חישוב הסיכונים להפרעה גנטית בעובר לעומת הסיכון ללידה מוקדמת. כאשר הסיכון למחלה גנטית בעובר גבוהה מומלץ לבצע את הדיקור כמה שיותר מהר. אם מדובר בסיכון נמוך ניתן לשקול לדחות את הפעולה לשבוע 32, אז סיכוני הפגות נמוכים יותר. החיסרון הגדול של דחיית הפעולה היא שתתכן לידה טרם קבלת תשובת הבדיקה.
טכנית ניתן לבצע דיקור מי שפיר בכל שבוע היריון שהוא החל משבוע 17, אך קיימים שיקולים נוספים בקביעת המועד האופטימלי לדיקור. על מנת להתאים את המועד עבורך נכון תמיד להתייעץ עם רופאת הנשים המטפלת ועם היועצת הגנטית.
מה קורה אחרי בדיקת דיקור מי השפיר?
- במידה וסוג דמך הוא עם RH שלילי תקבלי חיסון אנטי D
- מומלץ לנוח במשך יומיים
- תודרכי לעקוב אחר חום מעל 37, צירים, ירידת מים או דימום. במידה ואחת מתופעות אלו מתרחשת עלייך לפנות מיד לבדיקה רפואית. מקובל לבוא לביקורת רופא מטפל כעבור שבוע מהדיקור.