מתי מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת בכל שבוע היריון.
מה בודקים?
- גדילת העובר
- תנועתיות העובר
- מנח ומצג העובר
- כמות מי השפיר
- מיקום השליה ומוצא חבל הטבור
גדילת העובר
העובר אינו יכול להשקל במשקל מאזניים ולכן המציאו נוסחה המשקללת את היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם הירך של העובר. המשקל העולה מהנוסחה, אינו מדויק אבל הוא מספיק כדי לעזור לנו לאתר עוברים קטנים מדי או גדולים מדי הדורשים התייחסות מיוחדת.
בתשובה תוכלו לראות את המדדים הללו לפי הסימונים המקובלים שלהם:
BPD- המרחק בין הרכות; HC- היקף ראש; AC- הקיף בטן; FL – אורך עצם הירך, עצם הפמור.
בסוף הבדיקה תקבלו את האורך או ההיקף של האיברים הללו במילימטרים וכן את התאמתם הממוצעת לשבוע ההריון. במידה ואיבר גדל באופן חריג נחשב את סטיות התקן של הגדילה לגיל היריון. לא נתייחס יותר לגדילה לפי שבוע. הסיבה היא שהבדל של שבועיים בגיל היריון הוא מאוד משמעותי בשבועות הצעירים, אבל לחלוטין חלק מהנורמה בשבועות המתקדמים.
תנועתיות העובר
בבדיקה מדגימים תנועות גוף וטונוס שרירים וכן תנועות נשימה. "תנועות נשימה" הן התנועות שהעובר עושה עם הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים, שמדמות נשימה. העובר כמובן חי בסביבה מימית ואינו נושם אוויר, אבל הוא מתאמן לקראת הרגע שיצטרך להשתמש בשרירים הללו לנשימה. בינתיים החמצן מגיע אליו דרך חבל הטבור.
מנח ומצג העובר
בטריסמטר הראשון והשני העוברים יכולים לשכב לרוחב באופן תקין. לקראת הלידה העוברים משנים תנוחה ובדרך כלל שוכבים לאורך הבטן. לקראת הלידה יש לוודא שהעובר במצג ראש, כלומר עם הראש לכיוון פתח היציאה מהרחם.
כמות מי שפיר
אנו לא יכולים למדוד את כמות מי השפיר באופן מדויק, אבל הערכת הכמות באופן עקיף בהחלט נותנת את המידע הדרוש. אנו מודדים את עומק הכיס המקסימלי של המים בארבעת רבעי הבטן ומחברים את המדידות. הטווח התקין נע בין 6 ל- 25 ס"מ, בהתאם לשבוע ההיריון.
עובר בריא שחש בטוב ישחה בתוך כמות מספקת של מי שפיר. כמות תקינה של מי שפיר חשובה להתפתחות השלד והריאות. כמות מי השפיר משתנה במהלך ההיריון כשלקראת סוף ההיריון היא הולכת ופוחתת.
מי השפיר נוצרים בעיקר מהשתן העוברי אך גם מההפרשה השלייתית. מיעוט מי שפיר יכול להצביע על הפרעה שלייתית, כלומר שהשליה אינה מספקת דיה את צרכי העובר. כשמתגלה מיעוט מי שפיר, יש צורך במעקב צמוד או ביילוד, התלויים בחומרת המצב ובשבוע ההיריון. כמו כן יש לבצע סקירה מכוונת ולחפש את הגורם לבעיה. ריבוי מי שפיר מעלה חשד לסוכרת הריון. אם נשללה סוכרת יש לבצע סקירת מערכות מכוונת ולחפש מומים שעלולים לגרום לריבוי מים.
מיקום השליה ומוצא חבל הטבור
השליה יכולה להיות ממוקמת בקיר הקדמי, האחורי, הימני, השמאלי, הפונדלי – עליון, או למטה, באופן המכסה את פתח צוואר הרחם, ואז היא "שליית פתח". חבל הטבור יוצא ברוב המקרים מהאזור המרכזי של השליה. אנו מדגימים קו הפרדה ברור בין השליה לרחם, כך שלאחר הלידה היא תוכל להיפרד בקלות ולצאת. לעיתים השליה חודרת באופן לא תקין לתוך סיבי שריר הרחם, ובמקרים אלו יש להכין את הצוות הרפואי לטיפול בבעיה.
מגבלות הבדיקה
- טווח הטעות הממוצע בהערכת משקל העובר הוא בסביבות 10%. בעוברים המאוד גדולים או המאוד קטנים טווח הטעות יכול להגיע לכדי 20% ויותר.
- אם הראש ממוקם נמוך באגן ייתכן קושי טכני במדידה.