בדיקות סקר גנטיות
בדיקת סקר נועדה לתת מידע על הסיכון לבעיה רפואית מסוימת. הן אינן קובעות בוודאות אם הבעיה קיימת או לא, ולכן גם התשובה שמתקבלת אינה "יש" או "אין". בדיקות אלו מבוצעות מבחירה.
בדיקות הסקר כוללות בדיקות אולטרסאונד, סקר ביוכימי של טרימסטר ראשון, סקר ביוכימי של טרימסטר שני (חלבון עוברי, תבחין משולש), NIPT (בדיקת דם לאיתור DNA עוברי בדם האם ובדיקה שלו), בדיקות לנשאות ההורים למחלות גנטיות (שהם אינם מודעים להן).
אולטרסאונד
סקר של טרימסטר ראשון
תבחין משולש
Non-invasive prenatal
בדיקה לנשאות גנים הגורמים למחלות גנטיות
אולטרסאונד
ניתן להדגים את אברי העובר ולבצע מדידות ובכך לחפש עוברים בסיכון מוגבר להפרעות גנטיות. הבדיקות כוללות שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת וסקירת מערכות שלישית.
סקר של טרימסטר ראשון
1. בדיקת שקיפות עורפית באולטרסאונד
2. בדיקת דם לשני חלבונים המיוצרים ע"י השליה: PAPP-A ו- hCG.
תוצאות אלו בשילוב עם גיל האם ייתנו תוצאה סטטיסטית לדרגת הסיכון לעובר עם תסמונת דאון או טריזומיה 18. למשל, סיכון נמוך יהיה סיכון של 1:10,000. זה אומר שמתוך עשרת אלפים עוברים עם תוצאות זהות, רק עובר אחד יולד עם תסמונת דאון.
במידה והסיכון מעל 1:380 משרד הבריאות ישלם עבור הבדיקה האבחנתית, שהיא דיקור מי שפיר. עדיין חשוב לזכור שגם אם הסיכון גבוה, הרי שברוב המקרים העובר בריא. (למשל אם הסיכון 1:100, 99 יהיו בריאים ורק לאחד תהיה תסמונת דאון).
בדיקת השקיפות העורפית והסקר טרימסר ראשון מראים על סיכון בינוני לתסמונת דאון. כיצד לנהוג?
עומדות בפנייך מספר אפשרויות:
3
ביצוע דיקור מי שפיר ובדיקת CMA. זו הבדיקה האינפורמטיבית והמדויקת ביותר, אולם כרוכה בסיכון נמוך של כ- 1:1000 לאבדן ההיריון.
2
ביצוע בדיקת NIPT – מדובר בבדיקת DNA עוברי מדם האם. זו בדיקת סקר מאוד טובה ויש מספר חברות שנותנות שירות זה. החיסרון של הבדיקה היא העלות הגבוהה שלה, והעובדה שהיא עדיין איננה בדיקה אבחנתית אלא בדיקת סקר. היא בדיקת סקר טובה מאוד לתסמונת דאון אך פחות טובה או כלל אינה טובה בזיהוי תסמונות אחרות.
1
להמשיך עם בדיקות הסקר המקובלות – זאת אומרת לבצע בדיקת חלבון עוברי בשבוע 17 ולקבל החלטות עם הרופא המטפל בהתאם לתוצאות הבדיקות. על פי גישה זו אין התייחסות לכלל ההפרעות הגנטיות בעובר, אלא לתסמונת דאון בלבד.
תבחין משולש
(נקראת גם בדיקת חלבון עוברי)
זוהי בדיקת סקר המבוצעת בין שבוע 15 לשבוע 22 ונועדה לזהות סיכון מוגבר לתסמונת דאון, טריזומיה 18, מומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית ועוד. מדובר בבדיקת דם פשוטה אשר בודקת שלושה הורמונים וחלבונים המגיעים לדם האם מההריון: החלבון העוברי AFP, הורמון ההיריון השלייתי HCG, ורמות אסטריול uE3 .
uE3 מיוצר הן ע"י הכבד העוברי והן ע"י השליה. רמתו בדם האם עולה במהלך ההריון. כאשר לעובר יש תסמונת דאון או טריזומיה 18 הורמון זה יעלה פחות.
hCG הוא הורמון המיוצר בשליה ורמתו גבוהה במקרים של תסמונת דאון, ונמוכה במקרים של טריזומיה 18.
AFP הוא חלבון המיוצר בכבד העוברי, ורמתו עולה במהלך ההריון. רמתו תהיה גבוהה מידי כאשר לעובר יש מום פתוח במערכת העצבים (כמו למשל spina bifida). רמתו נמוכה במצבים של תסמונת דאון וטריזומיה 18.
לעיתים מוסיפים לבדיקה הורמון שלייתי נוסף בשם Inhibin A. רמתו בדם האם קבועה בין שבועות 15 ל-18. בהריונות עם עובר עם תסמונת דאון רמתו גבוהה מהרגיל, ובטריזומיה 18 נמוכה מהרגיל.
תשובת הבדיקה מתקבלת עם סיכון לתסמונת דאון, טריזומיה 18 ומום פתוח במערכת העצבים.
במידה והתוצאה מראה סיכון גבוה לבעיה תופני לייעוץ גנטי ולבדיקת אולטרסאונד ייעודית.
במידה והתוצאה מראה על סיכון נמוך לבעיה, יש לזכור שהיא אינה שוללת אותה בוודאות, וכן שישנן עוד בעיות גנטיות שלא נבדקו ע"י בדיקת סקר זו.
Non-invasive prenatal
Non-invasive prenatal screening (NIPS) \ Cell-free DNA screening testing (NIPT)
שירות זה ניתן ע"י מגוון חברות למשל Harmony, Panorama, MaterniT21, Verifi, InformaSeq
בדיקה זו יכולה להצביע על דרגת הסיכון להפרעות כרומוזומליות שנבדקו. במידה והתוצאה חיובית (סיכון מוגבר) תופני לביצוע דיקור מי שפיר. רוב החברות בודקות סיכון לתסמונת דאון, טרוזומיה 18, טריזומיה 13, כרומוזומי המין. במידה ותוצאת הבדיקה תקינה, זאת אומרת שהסיכון נמוך, אך עדיין קיים.
איך הבדיקה עובדת? DNA נמצא כמעט בכל תא בגופנו. כאשר התאים מתחלקים חלק מה-DNA משתחרר לדם בצורת שברי DNA. לכל אישה בהריון ניתן למצוא בדם שברי DNA הן מהתאים שלה והן מהתאים של השליה. ברוב המקרים לשליה ולעובר יש את אותו DNA בתאים שלהם. ב- 1-2% מהמקרים אין זהות מלאה בין ה-DNA השלייתי והעוברי. מצב זה נקרא Confined placental mosaicism. במצבים אלו תתקבל תשובה שגויה (חיובית שגויה האומרת שהעובר יצא בסיכון אך הוא תקין, או שלילית שגויה, המראה שהעובר תקין, אבל הוא פגוע). ובגלל סוגיה זו מבחן זה נחשב למבחן סקר ולא לבדיקה אבחנתית. הוא מזהה סיכון לבעיה ואינו נותן תשובה של 100%.
ישנן חברות המציעות הרחבה של הבדיקה ל- microdeletion syndromes. מדובר בבדיקה שבודקת אם יש חוסר בחלקיקים קטנים של הכרומוזום.
בדיקה לנשאות גנים הגורמים למחלות גנטיות
עד כה דנו על בדיקות של העובר. כעת נדבר על בדיקות של ההורים, אשר עלולים להיות נשאים של מחלה גנטית מבלי לדעת עליה.
רקע: לכל אחד מאתנו יש שני עותקים של כל גן. עותק אחד קיבלנו מאמא ועותק שני מאבא. ייתכן ואחד מהעותקים פגום, אך איננו מודעים לכך משום שהעותק השני, התקין, מתפקד. לפיכך ההורה הנשא מחלה גנטית הוא בריא, ואינו מודע להיותו נשא.
בדיקות אלו באות לבדוק מחלות בתורשה רצסיבית, זאת אומרת שיש צורך בשני עותקים פגועים של הגן על מנת לגרום למחלה. בודקים את אחד מבני הזוג. אם הוא נשא של גן פגוע יש לבדוק את בן הזוג השני. אם לשני בני הזוג יש גן פגוע (וגן תקין כמובן), יש להם סיכון של 25% לילד חולה.
גם מחלות היושבות על כרומוזום המין X נבדקות בבדיקות הסקר. לנשים יש שני כרומוזומים מסוג X, ואילו לגברים יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד. אם האם נשאית של מחלה על אחד מכרומוזומי ה-X, ויש לה עובר זכר שירש כרומוזום זה, הוא יהיה חולה (50% סיכון לזכרים).
בישראל חלק מבדיקות אלו מבוצעות במימון משרד הבריאות.
הבדיקות מתחלקות לשני סוגים:
בדיקות לפי מוצא
בודקים מחלות אשר לאנשים בריאים ממוצא מסוים יש סיכון מוגבר להיות נשאים של גן פגוע. מדובר במחלות שמתקיימות רק אם האדם נושא שני גנים פגועים מאותו סוג. אנשים שיש להם גן אחד בריא ואחד פגוע הם בריאים ואינם מודעים לכך שהם נשאים של גן פגוע. רק אם שני ההורים נשאים ומורישים שניהם לעובר את הגן הפגוע, העובר יהיה חולה. סוג תורשה זה נקרא תורשה רצסיבית, מאחר ואם יש גן אחד תקין הוא משתלט והנושא אותו יהיה בריא.
בדיקות אלו מבוצעות ברובן במימון משרד הבריאות. מספיק לבצע כל בדיקה כזו פעם אחת לפני ההיריון הראשון, אך בכל הריון נוסף יש לוודא אם נוספו בדיקות חדשות לרשימה ובמידה וכך לבצע רק את הבדיקות החדשות.
בדיקת פאנל גנטי
בדיקת פאנל גנטי רחבה, כוללת מאות מחלות גנטיות ללא תלות במוצא בני הזוג. בדיקות אלו מבוצעות כיום באופן פרטי ובודקות נשאות למאות תסמונות גנטיות. מדובר בבדיקת פשוטה, בדרך כלל בדיקת רוק, אשר נשלחת למעבדות מיוחדות. בדרך כלל לוקח מספר שבועות לקבלת תשובה. חברות מסחריות שונות מציעות את הבדיקה הזו.