רוב הנשים סובלות מתחושת נפיחות וכאבים בבטן התחתונה ובגו התחתון סביב הוסת, אבל אצל חלק מאתנו הכאבים קשים מאוד עד כדי בלתי נסבלים ופוגעים בתפקוד. הכאבים יכולים להקרין גם לרגליים, ולהיות מלווים גם בתופעות של מערכת העיכול כמו שלשול, עצירות, לחץ או כאבים באזור פי הטבעת וכאבים בעת הפרשת צואה. חלק מהנשים חוות כאבים הקשורים למתן השתן כמו תכיפות (רצון לתת שתן פעמים רבות ביום), דחיפות (קשה להתאפק) וכן כאבים בעת מתן שתן. הדימום הווסתי יכול להיות ארוך וקשה יותר בהשוואה לרוב חברותינו. חלקנו יסבלו מכאבים ביחסי מין, ורגישות באזורים שונים באגן. כל המצב "הנהדר" הזה יכול להית מלווה גם בעייפות כרונית (כאב וסבל הם מתישים), מצב רוח ירוד (ואף דיכאון) ולעיתים גם קושי להרות. אם את סובלת מחלק מתסמינים אלו או כולם, ייתכן ויש לך אנדומטריוזיס.

מהי אנדומטריוזיס?

רירית הרחם מורכבת מתאים הרגישים להורמונים הנושרים עם הוסת. מטרת רירית הרחם היא להתכונן לבוא העובר הצעיר. כאשר יש היריון, הגופיף הצהוב בשחלה ממשיך להמשיך הורמונים ולתחזק את הרירית במקומה. במידה ואין היריון, הגופיף הצהוב שבשחלה מפסיק להפריש הורמונים והרירית יוצאת עם הוסת.
אנדומטריוזיס היא מחלה בה תאים של רירית הרחם שאמורים להיות באופן תקין בדופן הפנימי של הרחם, נמצאים באזורים אחרים באגן. במידה והתאים של הרירית נמצאים בתוך שריר הרחם המצב נקרא אדנומיוזיס. במקרים שתאי הרירית נמצאים בשחלה הם יוצרים אנדומטריומה. במידה והתאים נמצאים באגן הם נקראים נגעי אנדומטריוזיס עמוקים. במידה והם מפוזרים על פני הפריטונאום הם נקראים נגעי אנדומטריוזיס שטחיים.
מאחר ותאים אלו מושפעים מהמצב ההורמונלי הם יודעים לגדול ולגרום לכאבים ולהדבקויות באגן.

נכון לשנת 2021 איננו יודעים בוודאות מדוע תאי רירית נמצאים מחוץ למקומם הביולוגי. האם הם נדדו לשם עם הוסת או שמראש נוצרו במקומות אלו. מחקר שבדק את הגנטיקה בתאי אנדומטריוזיס, מצא שינויים גנטיים של גנים מעודדי צמיחה בכ-79% מהמקרים.
עד לא מזמן היה לוקח כעשר שנים בממוצע מהרגע שנערה או אישה מתלוננות על כאב אגן כרוני ועד שמבוצעת האבחנה של אנדומטריוזיס. הרופאים לא היו מודעים לבעיה זו ולא האמינו לתלונות הנשים. היום נעשו מאמצים רבים מצד רופאות, מטפלות אלטרנטיביות ומטופלות להעלות את המודעות לבעיה.

מה פרופ' גינדס יכולה להציע לך?

במרפאה של פרופ' גינדס מתבצעת בדיקה מקיפה לאיתור נגעים של אנדומטריוזיס והידבקויות אגניות. הבדיקה במרפאה של פרופ' גינדס מתבצעת ברגישות ועדינות ותוך הבנת הקושי הפיסי של המטופלת.
בינתיים אני יכולה להמליץ על תזונה עשירה בסויה, זרעי פשתן טחונים ואצות. מזונות אלו בעלי פעילות נוגדת אסטרוגן. הם מקלים על הוסת, מקצרים את משך הדמם ומרווחים בין הווסתות.