דברים שחשוב לדעת לפני ההיריון ולקראתו

איך מתרחש התהליך

מתחילים לספור את שבועות ההיריון באופן היסטורי מהיום הראשון של הוסת האחרון, מאחר וזה הנתון הוודאי שקל להיאחז בו כנקודת ציון ברורה. ההתעברות מתרחשת בזמן הביוץ, אשר אצל רוב הנשים מגיע כשבועיים עד 4 שבועות אחרי הוסת.

ימי הביוץ הם הימים בהם אישה יכולה להרות. מומלץ לקיים יחסי מין אחת ליומיים סביב הביוץ (או הזרעה במידת הצורך). שבועיים לאחר הביוץ, במידה ולא מתרחשת הפריה, מופיע הדימום הוסתי. אצל נשים עם מחזור חודשי באורך של 28 יום הביוץ מתרחש בערך סביב היום ה- 14. אצל אישה עם מחזורים ארוכים יותר, למשל של 42 יום, שהם 6 שבועות, הביוץ יגיע בערך לאחר חודש, ביום ה- 28.

יש נשים שהביוץ החודשי אינו משפיע עליהן והן לא חשות בו. נשים אחרות מרגישות בזמן הביוץ כאב דוקר בבטן התחתונה בצד ימין או בצד שמאל בהתאם לשחלה שבייצה.

ביוץ מתרחש כאשר הביצית הבשלה, שנוצרה בשחלה, משתחררת ממנה ונודדת לכיוון החצוצרה. הפריית הביצית מתרחשת בחצוצרה. הזרעים מופרשים לתוך הנרתיק ועליהם לנדוד דרך הרחם והחצוצרה עד שיגיעו לביצית. מתוך מיליוני הזרעים המופרשים לנרתיק יגיעו רק מאות לאזור החצוצרה ושם ימתינו לביצית על מנת להפרותה. רק זרעון אחד בר מזל יזכה לחדור לתוך הביצית ולהפרותה ומיד לאחר מכן תיסגר מעטפת הביצית ותחסום כניסה של זרעונים נוספים.

הביצית המופרית מתחילה בתהליך של חלוקה. בהתחלה מתחלקת לשניים, ואז כל אחד מהתאים מתחלק לשניים וכן הלאה. התאים בעובר הצעיר מתחלקים ומתחלקים עד שנוצר כדור תאים בשם מורולה. המורולה נודדת בחצוצרה לכיוון הרחם וביום השישי לאחר ההפריה המורולה הופכת לבלסטוציסט ונשתלת בדופן הרחם.

כל החומר הגנטי ממנו יורכב התינוק החדש כבר נמצא בכדור התאים הזה שנשתל ברחם. מעתה יתחילו התאים לגדול ולהתמיין. ההתמיינות הראשונה היא לתאי עובר ותאי שליה. בהמשך תאי העובר יתמיינו לתפקידים השונים של הגוף ולאיברי הגוף. יהיו תאי שריר, תאי עצב, תאי דם, תאי עור וכדומה.

האזור בשחלה שממנו יצאה הביצית הופך להיות הגופיף הצהוב. הגופיף הצהוב מפריש בשבועיים האחרונים למחזור את ההורמון פרוגסטרון האחראי על עיבוי רירית הרחם וכשהאישה מתעברת (נכנסת להיריון) ההורמון ממשיך להיות מופרש מהגופיף הצהוב ובהמשך מהשליה.

צבר התאים שמהווים את השליה מפרישים גונדוטרופין שלייתי (HCG) אשר "מציל" את הגופיף הצהוב מהתנוונות וכך מאפשר לו להמשיך ולהפריש הורמונים סטרואידלים עד שהשליה תגדל ותמלא את התפקיד הזה. ב בדיקת אולטרסאונד בשלב זה מדגימה את הגופיף הצהוב כמו ציסטה קטנה.

גדילת הרחם

בתחילת ההיריון הרחם גדל כתוצאה מפעילות הורמונאלית. משקלו של הרחם ללא היריון הוא כ- 70 גרם, ונפח החלל שלו כ- 10 מ"ל או פחות. במהלך חודשי ההיריון הרחם הולך וגדל, דפנותיו נעשים דקים יותר, ונפחו מגיע בסוף ההיריון ל- 5 ליטר. בהריונות של תאומים או שלישיות נפחו של הרחם יכול להגיע גם עד ל- 20 ליטר. הגדילה המשמעותית הזו נובעת בעיקר מגדילת תאי השריר של הרחם. בתחילת ההיריון, כאמור, הרחם גדל כתוצאה מפעילות הורמונאלית ורק בהמשך העובר, השליה ומי השפיר משפיעים על קצב ומידת הגדילה של הרחם.

מספר כללים והמלצות לרפואה מונעת

• הימנעי ככל האפשר ממגע עם חולים. אם יש לך ילדים קטנים, כאשר הם חולים אל תנשקי אותם באזור הפנים אלא בגב.
• הקפידי על נטילת ידיים לפני אוכל, אחרי ביקור בשירותים, ובשובך הביתה.
• תדחי את כוס היין או הבירה לתקופה שלאחר ההיריון וההנקה
• יש סושי טבעוני ממש טעים (אסור בהיריון לצרוך דגים נאים או בשר נא בשל החשש מזיהומים שיזיקו לאם ולעובר).
• למידע נוסף על תזונה בהיריון
• למידע נוסף על פעילות גופנית בהיריון

בדיקות מומלצות

לפני שנכנסים להריון כדאי לעבור כמה בדיקות וביניהן בדיקות גנטיות ובדיקת מצב חיסוני למחלות וירליות ואחרות. רצוי להתייעץ עם רופא נשים מטפל או רופא משפחה.
מטרת הבדיקות הללו היא זיהוי גורמי סיכון שעלולים להשפיע על בריאות העובר, ולזהות נשאות של ההורים למחלות גנטיות שאינן באות לידי ביטוי אצל ההורים.

הבירור הגנטי המקדים:

• בדיקות סקר גנטיות (יואב – לינק למסמך בשם זה שמסביר או שלדעתך להוסיף את הטקסט כאן) – בחלקן ממומנות ע"י משרד הבריאות או קופת החולים. במידה וביצעת בעבר בדיקות אלו כדאי להתעדכן אם יש חידושים ובדיקות נוספות שניתן לבצע. הגנטיקה הינה מדע דינמי ומשתנה.
• בדיקת סקר גנטי מורחב – בדיקה במימון פרטי הסוקרת נשאות למאות מחלות, כוללת בתוכה את המחלות המומלצות ע"י משרד הבריאות.

בדיקת דם לרמת נוגדנים נגד מחלות וירליות וזיהומיות אחרות:

המלצות משרד הבריאות וקופות החולים יכולות להשתנות.
הבדיקות כוללות נוגדנים לוירוסים ממשפחת CMV, וריצלה, טוקסופלזמה, צהבת B, צהבת C, HIV, אדמת, סיפיליס ופרבו וירוס B19.
בדיקת דם בה תיבדק רמת הנוגדנים שלך למחלות וירליות וייבדק כי אינך חולה כעת באופן שאינך חשה בכך.

בירור של מחלות רקע:

אם הנך סובלת ממחלה כלשהי כמו אפילפסיה, תת או יתר פעילות של בלוטת המגן, סוכרת וכדומה, חשוב כי עוד לפני ההיריון תפני לרופא המשפחה או רופא הנשים כדי שיוודאו את האיזון ההורמונאלי בגופך וכדי שתקבלי טיפול תרופתי מתאים להיריון, כזה שישמור עלייך ולא יזיק לעובר.

רפואה מונעת:

אם טרם התחלת, זה הזמן להתחיל לקחת חומצה פולית, במינון של 0.4 מ"ג ליום, כדי להקטין את השכיחות של מומים פתוחים במערכת העצבים של העובר.
המרכיב הבסיסי בחומצה הפולית נמצא בטבע בירקות כמו תרד, לפת, אפונה ובקטניות ודגנים. שימוש בחומצה הפולית מועיל לא רק לעובר אלא גם לחיזוק גופך. במקביל ללקיחת חומצה פולית כדאי באופן כללי להתחיל לדאוג לגופך. תזונה טובה, המנעות מאלכוהול ומניקוטין ופעילות ספורטיבית הם הבסיס להרגשה טובה ולשמירה על תחזוקת הגוף בזמן ההריון.

ניתן להוסיף ויטמין D 1000 שתיים עד שלוש טיפות ליום, עם האוכל.
באם רמות ויטמין B12 שלך אינן ברף הגבוה של הנורמה, ניתן ליטול תוסף מתחת ללשון (מגיע בספריי, טיפות או כדור). רצוי בצום.